|
תקנות 248 עד 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עוסקות בהליך של המרצת פתיחה.
בין השאר, ואפשר לומר אפילו לעיתים תכופות, עוסק בית-המשפט בשאלה האם ההליך שבפניו מתאים להליך של המרצה והאם מגיש ההמרצה זכאי להגיש ההמרצה שהוגשה וכיוצא בזה.
כפי שנראה בחיבור זה, תובענה בדרך של המרצת פתיחה נועדה למקרים בהם השאלה המשפטית היא העיקר ואילו השאלות העובדתיות טפלות לה, ומקום שקיימת מחלוקת עובדתית רחבה, אין לברר דרך-כלל בדרך זו.
יחד עם זאת, וכפי שנראה בחיבור זה, גם אם קיימת מחלוקת עובדתית וקיים צורך בשמיעת עדים במספר לא רב, אין בכך כדי לשלול בירור התובענה בדרך של המרצת פתיחה.
לאור הנ"ל, נודעת חשיבות רבה לחיבורה המקיף של עו"ד איריס מרקוס העוסק בהמרצת פתיחה תוך הבאת ניתוח משפטי, תיאורטי ופרקטי. הספר יראה אור במהלך חודש אוגוסט 2011.
מבין הנושאים שבספר (חלקי):
הזכאים לבקש בהמרצת פתיחה {מנהלי עזבון; נאמנים על-פי שטר; אדם הטוען שהוא מעוניין בסעד המבוקש בחזקת נושה או יורש; תובע על-פי העברה; אפוטרופסים שנתמנו לפסולי דין}; שאלות שניתן לבקש בהן בהמרצת פתיחה {זכות או טובת הנאה; קביעת סוגם של נושים; חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים להגיש חשבונות או לשלם לקופת בית-המשפט; מתן הוראות למנהלי עזבון או לנאמנים לעשות או להימנע מעשות מעשה; הכרעה בכל שאלה הנוגעת לענייני פסול דין; אישור מכירה, קניה, פשרה או עיסקה אחרת}; האם ניתן לברר את העובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, על סמך החומר שצורף להמרצת הפתיחה ותצהירי הצדדים, ללא הגשת כתבי טענות וללא שמיעת עדים; האם הליך כגון דה לא יקפח מי מבעלי הדין; המרצת פתיחה מטעם מוכר או קונה של מקרקעין; לא יינתן לתובע סעד הצהרתי מקום שבידו לממש את זכותו על דרך תביעת הסעד המהותי; צירוף מסמכים להמרצה; המרצת פתיחה מטעם שותף בשותפות; תביעה של פירוק שותפות האם תהא במסגרת המרצת פתיחה?; המרצת פתיחה מטעם מעוניין; תובענה לסעד הצהרתי; נטל ההוכחה בתביעה לסעד הצהרתי; אין להביא בדרך המרצת פתיחה בקשה בדבר מינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס; הגשת המרצת פתיחה; בקשה בכתב; צירוף תצהיר; הגשת תשובה; האם חובה על משיב להגיש תשובה להמרצה; המועדים להגשת תשובה להמרצה; הבאת ראיות נוספות; ביטול ההמרצה; העברת ההמרצה לדיון במסלול של תובענה רגילה; מהי ההזדמנות הראשונה להעלות טענות סף בהמרצה?; השמעת עדים וקבלת רשותו של בית-המשפט.
|